בלוג

ריצה עם תקווה

רומן ספיבק בריצת אולטרה מרתון

רומן ספיבק נהיה רץ אולטרא לאחר שלילה אחד לאחר פרידה מבת זוג פשוט יצא לרוץ עד הבוקר ועד ששברון הלב עבר בזכות הריצה. מאז, הריצה הפכה אצלו להיות יצירה אישית ותרומה לחברה. כעת הוא מתכונן לקראת אולטרא מטורף באיטליה הכולל 150 שעות של 350 קמ מהם 29,000 מטר בעליה והכל כדי לקדם את עמותת תקווה המטפלת בהלומי קרב ונפגעי נפש פוסט טראומטיים אליה התחבר לאחר שעבר חוויה קשה בעת פיגוע הטרור במסעדת סבארו ירושלים. "זו תהיה סגירת מעל אישית שלי. אני בונה על תוצאה שאפתנית שתסכם תשע שנות תחרויות אולטרא אבל הפעם גם יש מטרה חשובה יותר מהריצה עצמה". פרו ראנר – מרכז הריצה של ישראל, מלווה מקרוב את רומן ומעניק לו חסות. סיפור מיוחד על רץ מיוחד ואדם מיוחד. "ברגעים האלה בהם אתה לבד בזמן הריצה אתה יוצר חוויות מהן אתה מזכך תובנות חשובות על החיים. זה כמו סטודיו ללימוד תהליכי שיגרה וחירום בחיים. איך אתה מקבל החלטות, איך אתה מתנהל, איך אתה מתמודד מול סטרס"

אין בכלל ספק שכדי להיות רץ אולטרא של עשרות קילומטרים צריך להיות אדם מיוחד ואין ספק שרומן ספיבק הוא כזה. אולי זה מתחיל כבר מרגע הלידה במוסקבה בדיוק בעת ירי הזיקוקים של החגיגות השנתיות לציון הניצחון על הנאצים במלחמת העולם השניה, 9 במאי 1980, אז הגיח רומן לעולם, אבל על זה הוא פחות סגור מכפי שהוא סגור ומודע להשפעה של שתי טראומות שונות מתחומים שונים בחיים, שפקדו אותו.
 
הראשונה, פיגוע הטרור הנורא במסעדת סבארו שבמרכז ירושלים בשנת 2001. רומן, כחייל, הגיע לשם כדי לסייע בחילוץ, והמראות הקשים הותירו בו צלקות שמחברות אותו למשימה הקרובה שלו. בסתיו הקרוב הוא ירוץ בהרי איטליה למרחק 350 קמ כולל 29.000 מטר טיפוס מעלה וכשהכל אמור להתמשך לאורך 150 שעות כולל תחנות שינה לאורך המסלול הקשה. רומן ישמש במרוץ אותו סיים עד היום רק ישראלי אחד, כפרזנטור של עמותת תקוות, שמטרתה לשקם הלומי קרב ופגועי נפש פוסט טראומטיים על ידי ספורט.
רומן ספיבק בריצת אולטרה מרתון
רומן ספיבק בריצת אולטרה מרתון

ריצה כמנוע התרמה

"זו תהיה סגירת מעל אישית שלי", אומר רומן. "אני בונה על תוצאה שאפתנית שתסכם תשע שנות תחרויות אולטרא אבל הפעם גם יש מטרה חשובה יותר מהריצה עצמה, וזה הסיוע לעמותת תקוות. תקוות מסייעת לנפגעים לנהל אורח חיים שהוא לא רק נורמטיבי אלא אף מצטיין. הריצה שלי באיטליה היא מנוע התרמה לעמותה. זו פיסגה הישגית שלי אבל בשביל משהו גדול יותר. אני נמצא כמה חודשים לפני פיסגת חיי".
 
הטראומה השניה מגיעה מאגף שונה לחלוטין. רומן התחיל לרוץ כהכנה לצבא, ולאחר השירות הצבאי עסק באופני הרים ורץ רק כדי להתאמן לתחרויות האופניים. ב-2009 הוא כבר השתדרג למרתון אבל המהפך הגדול הגיע בעקבות פרידה מבת זוג באותה תקופה. רומן: "ישבתי עם לב שבור ערב אחד בדירה השכורה שלי ברמת גן אחרי פרידה קשה. באותה תקופה קראתי את ביל קארנאווי, שהתרים למען ילדים הסובלים מהשמנה, באמצעות מרתונים. פתאום החלטתי שאני הולך לרוץ כל הלילה בלי הפסקה, עד הבוקר, עד שהמחשבות על בת הזוג יעברו. וזה עבד".
 
מאז הוא הפך גם להיות מאמן כושר, סיים 17 מרתונים ו-23 מרוצי אולטרא כולל אחד למרחק 100 מייל בסובב עמק בגליל בשנת 2014 בו הוא סיים ראשון בין הישראלים עם שיא שהחזיק ארבע שנים. ב-2020 הוא שיפר את הישגו בסובב עמק כשקבע 17.51 שעות במרוץ המתקיים על שבילי טבע.
רומן ספיבק בריצת אולטרה מרתון

סט כלים לחיים שמעבר לריצה

"התחלתי להתייחס אל הריצה כאל יצירה ולא כמו אל תחרות. אני אדם הישגי אבל לא תחרותי. ברגעים האלה בהם אתה לבד בזמן הריצה אתה יוצר חוויות מהן אתה מזכך תובנות חשובות על החיים. זה כמו סטודיו ללימוד תהליכי שיגרה וחירום בחיים. איך אתה מקבל החלטות, איך אתה מתנהל, איך אתה מתמודד מול סטרס (לחץ). אלה דברים שאפשר להשתמש בהם במגוון אתגרים ומהווים סט כלים חשוב לחיים עצמם שמעבר לריצה".
 
באופן טבעי התחבר רומן עם הסיפור שלו אל פרו ראנר – מרכז הריצה של ישראל, ואל הבעלים צחי כהן, בעצמו רץ, אלוף ישראל לשעבר. רומן: "צחי הוא אחד שמוכן תמיד לעזור, זו המנטליות שלו ועל כן הוא מעניק חסות. הוא איש חזון והוא הראשון שפותח עבורך דלתות".
 
 
רומן ספיבק בריצת אולטרה מרתון

אולטרה מרתון נמצא לכם על הכוונת? הנה כמה מוצרים שיעזרו לכם לעבור את הקילומטר ה-42

One thought on “ריצה עם תקווה

  1. zoritoler imol הגיב:

    Hello my friend! I wish to say that this article is awesome, nice written and include almost all significant infos. I would like to see more posts like this.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *