תמונות : גיא יחיאלי
אחרי שני מחזורים אולימפיים בהם שירת לירן וקנין בהכנת נבחרות השחייה של ישראל לתחרויות השיא כשהוא משמש בתפקידים שונים, ואחרי אלפי שעות עבודה עם גילאי הנוער, הוא מאתגר עצמו בחניכת מועדון חדש ויוצא דופן, א.ס. רמת השרון, בעיר שמשתוקקת לעלות על מפת הספורט ההישגי בישראל. "ילדה בת 14 שמתחרה ב-50 מטר חתירה לא צריכה לעבור כל שבוע מדידה של 2000 מטר. זה מכניס אותה לדכאון" אומר וקנין שמבטיח כיף לחניכיו בעת שהוא מחפש את אנסטסיה גורבנקו הבאה ואת המשחקים האולימפיים בעתיד.
וקנין בן ה-38 מצהיר: "אני רוצה לעשות משהו חדש שעוד לא היה כמותו ועל כן באתי לעיר עם תקציב ורצון לספורט תחרותי ברמה הגבוהה ביותר. החזון שלי הוא ללמד דור צעיר, שצריך בימינו עניין וריגושים, שאפשר לעשות הרבה אם אתה אוהב את מה שאתה עושה ולא להרוג את השחיינים ולטחון אותם שעות על גבי שעות במים כדי שילמדו לשחות מהר. בגלל זה ילדים פורשים ונעלמים. לא עומדים בלחץ".
וקנין פתח קבוצה של צעירים, כשהמטרה, להגדרתו, היא: "לרוץ איתם עד גיל 18. זה לא כמו במועדון רגיל שכל שנתיים אתה מחליף מאמן ולפעמים המאמנים לא מדברים אותה שפה, או שיש גישה וטכניקה שונה. אני אלווה אותם עד הצבא ואחרי".
השחייה היא אכן ספורט סזיפי שידוע בכך שהוא מחייב לשחות מקיר אל קיר מ-6 בבוקר עד הלילה. איך משאירים ילדים בעיסוק הזה?
"ילדה בת 14, למשל, שמתחרה ב-50 מטר חתירה, לא צריכה לעבור באימון כל שבוע או שבועיים מדידה של 2000 מטר. זה מכניס אותה לדכאון. צריך לבנות בסיס אירובי ובאמת יש דברים הכרחיים ויש שלא. ראיתי שאצל האמריקאים שוחים בתרגיל מרכזי סטים של 400-500 מטר למשל. לא יותר. ילד ששמח ומאושר במקום בו הוא נמצא יהיה שחיין טוב יותר. אנחנו משלבים את ההנאה עם הספורט ולכן למשל נוסעים לתחרויות בחו"ל כמו זו שהיינו בסלוניקי לאחרונה, לצליחת הכנרת, יוצאים לארוחה במסעדה לפעמים אחרי אימון ומקיימים ערבי גיבוש. בסוף, לא כולם יוצאים מדליסטים ואלופים כפי שחלמו אבל חשוב לי שהם יהיו מאושרים מהדרך".
ובאשר לצד המקצועי, וקנין מבטיח וגם כבר מתחיל לקיים איכות. "אני מאמן רק 15 שחיינים בשתי קבוצות איכותיות אליהן נבחרו שחייניות ושחיינים מגיל 13 עד 15 וכולם מקבלים ממני תשומת לב אישית. במועדונים אחרים מתחילים מחוגי ילדים ואילו אני הלכתי הפוך, על קידום יכולת תחרותית שזה מה שאני אוהב ויודע לעשות טוב. הם באים אלי כי הם מכירים את הרזומה, את השם שלי והמקצועיות שלי, ושאני עושה הכל מהלב".
אז מיהו לירן וקנין ולמה כדאי לעקוב אחר האקספרימנט בשרון?
ובכן זה גם התחיל בשרון, קיבוץ גבעת השלושה, שם שיחק כדורמים החל מגיל 14 בהפועל פתח תקוה, מועדון שתשתיתו בקיבוץ הסמוך. מגיל 16 הוא מאמן כדורמים ושחייה, מאוחר יותר בוגר מכללת ווינגייט, ומאז 2012 עוזר למאמן הראשי של נבחרת השחייה האולימפית, ליאוניד קאופמן, לצד אימון נבחרת הנוער ופרויקט מיוחד של איגוד השחייה עבור גיל 14, הדרכה באקדמיה למצוינות בווינגייט, ניהול נבחרת הבוגרים , ועבודה במשך 4 שנים מול יועץ העל דייב מארש ועוד. הוא עבד בצורה כזו ואחרת עם השמות הגדולים ביותר של השנים האחרונות כגון אנסטסיה גורבנקו, מירון חרותי, אביב ברזילי, תומר זמיר ,תומר פרנקל, דניס לוקטב ועוד.
ובכן זה גם התחיל בשרון, קיבוץ גבעת השלושה, שם שיחק כדורמים החל מגיל 14 בהפועל פתח תקוה, מועדון שתשתיתו בקיבוץ הסמוך. מגיל 16 הוא מאמן כדורמים ושחייה, מאוחר יותר בוגר מכללת ווינגייט, ומאז 2012 עוזר למאמן הראשי של נבחרת השחייה האולימפית, ליאוניד קאופמן, לצד אימון נבחרת הנוער ופרויקט מיוחד של איגוד השחייה עבור גיל 14, הדרכה באקדמיה למצוינות בווינגייט, ניהול נבחרת הבוגרים , ועבודה במשך 4 שנים מול יועץ העל דייב מארש ועוד. הוא עבד בצורה כזו ואחרת עם השמות הגדולים ביותר של השנים האחרונות כגון אנסטסיה גורבנקו, מירון חרותי, אביב ברזילי, תומר זמיר ,תומר פרנקל, דניס לוקטב ועוד.
לאחר אולימפיאדות ריו 2016 וטוקיו 2021 הוא סיים את תפקידיו באיגוד השחייה והחל לעבוד עם צעירים בבריכת קאנטרי נווה אמירים שבהרצליה שם הוא סופר כבר עשר מדליות באליפויות ישראל השונות בגיל הצעיר כולל הזהב בו זכו השליחים ממועדון דולפין נתניה, שהם חניכיו האישיים.
"אני שואף לכך שתוך שלוש שנים יגיעו השחיינים שלי לזירה הבינלאומית. לזה אני מכין אותם לצד הקניית ערכים ודפוס עבודה. לא כל מי שרצה יכול היה להיות בין 15 השחיינים שמתאמנים אצלי. לא כולם התאימו. בסופו של דבר הם רוצים לבוא אלי כי הם רואים את ההישגים ושזה לא סתם חוג. שבעה אימונים בשבוע אבל הדגש הוא על איכות ולא כמות. מחזיק תיק הספורט בעיריית רמת השרון, גיא קלנר, ומנכל המועדון שלנו, אריק דורון, רוצים שבעיר יהיה ספורט תחרותי וזה מה שמוביל אותנו קדימה".
מה החלום הגדול?
"החלום שלי הוא להגיע לאולימפיאדה כמאמן בעוד 8 עד 12 שנים. אני מקווה לחזור ולאמן את נבחרת ישראל מתישהו ואם לא, אז שיהיה ספורטאי או ספורטאית מהמועדון שיגיעו למשחקים האולימפיים. שאמצא את הגורבנקו הבאה או מירון חירותי הבא. לכך אני מתחייב".
לאחרונה שומעים יותר על מריבות עסקנים מאשר על הישגים בשחייה. מה קרה ומה נדרש לעשות?
"לצערי הפוליטיקה מנצחת והמלחמות בין הפועל למכבי תופסות את המקום של חשיבה על טובת השחייה הישראלית. אני מקווה שישימו את המלחמות בצד".
