בלוג

גבעת רץ

Posted by

Noy

20 בינואר 2023

On 20 בינואר 2023

בתמונה הראשית: רותי זינדל אוכמן

סימני פריחת האתלטיקה בירושלים מוכיחים שוב את הנחיצות של מתקן איכותי, ארוח תחרויות גדולות ואת נוכחותם של משוגעים על אתלטיקה כמו למשל רותי זינדל אוכמן, כתנאי לסצינת אתלטיקה. המאמנת והמנהלת של לידר ירושלים מובילה גם קבוצת ריצה נשית בשם "רוצי" במקביל לטיפוח אתלטי הישג בגבעת רם והוראת חינוך גופני בבית ספר יסודי, ונדמה שהיא פשוט גרה על המסלול האדמדם. ויש גם בשורה: ליגת אתלטיקה לילדים.

"הצלחנו להגדיל יפה את כמות הספורטאים בלידר השנה והמטרה שלנו היא להתמיד בכך, ליצור ארועי ספורט ולייצר משיכה לענף. כרגע אני בשנת שבתון מהוראה וזהו זמן טוב להתבוננות וצמיחה".

חלק מהצמיחה של רותי טמון בקורס למנהיגות נשים בספורט של 'אתנה' והובלת קבוצת הריצה הייחודית שלה. "מה שאני אוהבת בעיר הזו זה שאפשר לקבץ נשים מחברות שונות. חרדיות, חילוניות, דתיות לאומיות, ערביות ועוד. בסוף, הכל מתכנס לספורט בקבוצה שלנו. אני אוהבת לקדם נשים ובייחוד בספורט".

במישור ההישגי חתומה רותי, בין היתר, על שמות צעירים וחמים כמו תמר קווינט, שבטרם עלתה קטגוריית גיל (20-) שברה את שיא ישראל בריצת 10 קמ (18- שבינתיים נשבר שוב) וייצגה את ישראל באליפות אירופה למרוצי שדה בטורינו, וכן ארבל הנזל שמתקרב אל שיאי הריצות למרחקים בינוניים-ארוכים (16-). שניהם משתייכים למועדון לידר ירושלים אותו מובילים המנכל מולי מלכא והמנהל המקצועי אלכס אברבוך, פעמיים אלוף אירופה ושיאן ישראל לקפיצה במוט.

ויש עוד שמות בקנה אבל היא לא ממהרת להסגיר. "כל היופי בענף שלנו זה שיש הפתעות בקרב צעירים, וכשהם מתבגרים, פתאום רואים קפיצה בתוצאות שלהם. זה יהיה יהיר לדבר עליהם כעת אבל רואים באימונים את אפשרות הפריצה בקיץ הקרוב בגילאים עד 16 ועד 18. ארבל למשל הוא כוכב עולה שאני שומרת עליו. מצד אחד, שיהיה הישגי, מצד שני, להמשיך ולבנות בסיס טוב אצלו".

אצטדיון האוניברסיטה בגבעת רם, שאירח הקיץ בהצלחה את אליפות אירופה (18-), המכביה ואליפות ישראל, הוא ביתה השני של רותי מאז 1995 עוד כשהריצה שם היתה על מסלול עפר עד הגעת הרקורטן כעבור ארבע שנים בזכות מופע 'פעמוני היובל'.

"הגעתי לאתלטיקה דרך בית הספר. באתי, התאהבתי ונמשכתי. הריצות הארוכות מלמדות אותך המון. לאחר השיפוץ השנה הפך האצטדיון למוקד משיכה לנוער והכל נראה להם מקצועי יותר. מאז, יש עליה במספר הילדים וגם במספר הספורטאים שמתמידים יותר. יש גם חדר כושר קטן המאפשר אימונים בחורף מה שלא היה פעם".

גם קבוצת הריצה מתאמנת שם, ורותי שומרת אותה על טהרת הנשים. "האצטדיון מושך גם חובבי ריצה וכך גם מגיעות נשים רגילות לרוץ כאן. בקבוצת נשים הן יכולות להיות נטולי פוזות והגנות. כך זה התהווה והשמועה עברה מפה לאוזן. זה כיף. זו קבוצת חברות שגם עוזרות זו לזו מחוץ לשעות האימונים וההקשר של הריצה".

מהי הריצה בשבילך? מה היא נתנה לך?

"כנערה מתבגרת, הריצה נתנה לי מקום להתנתק מהלחץ הנפשי הנלווה לעתים לגיל הזה. מקום בו את יכולה להתנתק מהכל ולהירגע, להיות אני עצמי, בטוחה בעצמי ובמה שאני רוצה מהחיים. אהבתי גם את האתגר שבתחרויות ושאפשר למדוד התקדמות לאורך זמן. האתלטיקה כיום מתחרה מול ענפים אטרקטיביים גדולים ובזמן מסכים כשזה מדובר בצעירים, ויש לה הרבה מה להציע לילדים ונוער. רואים אצלנו איך הם מחוייבים ואיך הם מרוויחים ארגז כלים לכל החיים גם אם לא יגיעו לאליפות אירופה".

אגב, מגבעת רם הגיעה אתלטית לא רק אל המקום החמישי בגמר אליפות אירופה (3000 מטר מכשולים) אלא גם לאליפות העולם ואל המשחקים האולימפיים, והמדובר הוא באדוה כהן, שנולדה שנה אחרי שרותי התחילה לרוץ. מתי שוב נראה את תוצרת ירושלים בבמות הללו?

"המטרה שלנו היא ליצור עומק הישגי ולא רק כוכבים. זה הכיוון של לידר. בכלל לישראל יש כמה אתלטים נהדרים כיום, ממש בצמרת העולמית, אבל אין עומק. אני שמחה שהאיגוד נעתר לבקשת המועדונים להקים ליגת ילדים שתייצר תחרות אטרקטיבית עם מוזיקה, מדליות ותעודות כדי שהילד ירגיש שהוא מממש עצמו. ילדים רוצים את האקשן הזה של התחרות. זו חגיגה של הענף".

הליגה החדשה תצא לדרך ב-1 בפברואר בעמק חפר והיא תימשך בירושלים, חיפה, ראשלצ ובנגב כשהקטגוריות הן מתחת גיל 14 ומתחת גיל 12. מה שרק חסר לדעת רותי ולדעת רבים זה שיתוף הפעולה עם מערכת החינוך כפי שקורה מעבר לים.

"נדרשת שיטה להביא ילדים מבתי הספר אל הספורט כנהוג בארצות הברית למשל, אז למה לא בארץ? משרד החינוך מקשה על כניסת המועדונים אל בתי הספר ולכן יש נתק. בירושלים יש לנו שיתוף פעולה ספציפי עם מורים לחינוך גופני אבל אין מגמות אתלטיקה. מזל שהעירייה, באמצעות אגף הספורט, נותנת כבוד והכרה לענף".