תמונה ראשית: מקסים דופליי, איגוד האתלטיקה
בגיל 25 לובשת הדר אופיר פורר לראשונה את מדי נבחרת ישראל וטסה לייצג אותנו באליפות אירופה. התרגשות גדולה עבור הבחורה הדתית מעופרה, בוגרת אולפנה ובני עקיבא בהתנחלות שבמטה בנימין, סגנית אלופת ישראל למרוצי שדה ול-5000 מטר, שהפכה לחלק קבוע מנוף תחרויות האתלטיקה בישראל בשנים האחרונות, על המסלול, בכביש ובשדה, עם החצאית המסורתית שמעל הטייץ.
"ריצה זו דרך חיים בשבילי. לומדים המון על עצמנו בעת הריצה. אני מרגישה שאני יכולה להמשיך גם אחרי קו הסיום עוד ועוד בלי להפסיק"
הדר אופיר פורר, סגנית אלופת ישראל ב-5000 מטר ובמרוצי שדה, חוברת אל סאלם טפרי האולימפית ואל אלופת מרוצי השדה, כרוואן חלבי, כדי להופיע ביורו 2022 למרוצי שדה לאומות בשבוע הבא באיטליה שם כל אחת תרוץ 8 קמ. זמן טוב להכיר את האתלטית המיוחדת הזו, שצמחה ביישוב בו לא מובן מאליו לילדה להיות ספורטאית, ובעצם, ספורט בכלל לא מתקשר לאסוציאציות של האזור כולו.
אז נלך ישר להתחלה. הדר: "פשוט הייתי ילדה שאוהבת ספורט והתחברתי לריצה. הייתי טובה בכיתה ז אז נשלחתי לתחרויות, ואז הפוטנציאל והאהבה התממשו".
אולי את רובנו זה מפתיע אבל העובדה היא שמימוש הכשרון המשיך גם באולפנה לבנות שזה התיכון לדתיות. "היינו שונות בנוף התחרויות אבל האולפנה תמכה בפעילות הזו וגם שיחקתי כדורעף במקביל לריצה".

אולפנת עופרה ממש הצליחה, ויחד עם הדר, שבכיתה ט ניצחה במקצה ל-2000 מטר, זכתה בהמשך באליפות הקבוצתית לבתי ספר למרוצי שדה, ונסעה לייצג את ישראל באליפות העולם לבתי ספר בשנת 2014.
"אין התנגדות לכך שבנות יעסקו בספורט ואני מקווה שהנושא הזה יתפתח כי בכל זאת יש מגבלות. לא הכרתי אז בכלל את עולם האתלטיקה. אף אחד לא בא ואמר לי 'את מוכשרת בואי לחוג אתלטיקה אחר הצהריים'. אפשר לנסוע 45 דקות לאצטדיון בירושלים אבל אז יש גם את הבעיה שלא מקובל להתאמן עם בנים. זה דורש התמודדות".
לאחר התיכון התייצבה הדר לשרות לאומי, נפרדה מהספורט וחזרה אליו כשלמדה חינוך גופני בגבעת וושינגטון שם גם הכירה את בעלה, המאמן, המורה והמעסה, דודי. אל הריצה היא חזרה ממש במקרה כשהשתתפה במשחקי אס"א לסטודנטים באילת וייצגה את המכללה בכדורעף חופים. כן, כן, בחצאית ולבוש מלא על החול מול מתחרות בביקיני.
אלא שיום אחד, סטודנטית שהיתה אמורה להשתתף בתחרות הריצה ל-5 קמ, הודיעה על פרישה מסיבותיה האישיות, והדר התנדבה להחליף אותה למרות שכבר מזמן לא התאמנה.
"רצתי יחסית טוב והגעתי רביעית אחרי עשרים דקות בלי אימונים ובלי הכנה בכלל. מפה לשם אחד החברים הזמין אותי לרוץ בירושלים בקבוצת הריצה 'הרוח השניה' שהיא חובבנית אבל איכותית ועושה הרבה קילומטראז'. השתפרתי שם ועשיתי 10 קמ ב-37.16 דקות תוך שנה".

הדר התגלגלה אל המאמן הבכיר דן סלפטר, בעלה ומאמנה של בכירת הרצות בישראל, לונה צ'מטאי, שקלט את הכשרון והציע לאמן אותה, אבל אז הגיעה תקופת הקורונה והסגרים, תחרויות בוטלו, וגם צצו פציעות ומשבר בריאותי.
"העונה הראשונה באתלטיקה היתה פחות מוצלחת בגלל הרבה תקלות של קורונה וכו, אבל זה הסתדר ברוך השם, ואחרי הנסיגה הגיעה נסיקה".
רק לאחרונה, במרוץ הלילה של תל אביב, הדר עלתה אל המקום העשירי בכל הזמנים ב-10 קמ עם 35.30 דקות, הוכתרה כסגנית אלופת ישראל למרוצי שדה, וזאת לאחר שבקיץ סיימה שניה באליפות ישראל ל-5000 מטר, שניה באליפות המכביה ל-3000 מטר ושלישית באליפות ישראל ל-1500 מטר. על המסלול היא רשמה שיאים אישיים של 36 דקות ב-10,000 ו-17 דקות ב-5000.


אז מה הלאה? מה המטרות? במה תתמקדי?
"המטרה היא פשוט להמשיך ולשפר שיאים. מתקדמים מתחרות לתחרות. המקצים החזקים שלי הם 5 ו-10 קמ כרגע, אבל דן אומר שאני יכולה להיות טובה ב-800 מטר. אני רוצה גם לנסות 3000 מכשולים".
אם כבר 800 מטר אז מי יודע אולי תתרמי גם לנבחרת השליחות ב-400 מטר וכך ייפתח בפנייך אופק הישגי אולימפי?
"לא פוסלת. כרגע מה שאני צריכה זה לבנות בסיס טוב ועומק".
מהי הריצה בשבילך?
"ריצה זו דרך חיים בשבילי. לומדים המון על עצמנו בעת הריצה. המפגש הזה עם הטבע. עליות, ירידות, גשם. זמן שלי עם עצמי. זה עושה לי ממש טוב. אני מאמינה בכך שהריצה מפגישה אותנו עם עצמנו ומוציאה מאתנו דברים שלא היינו מגלים על עצמנו בלעדיה. כשאני מסיימת ריצה אני אומרת לעצמי 'וואו איזה כיף שאני עושה מה שאני אוהבת'. אני מרגישה שאני יכולה להמשיך גם אחרי קו הסיום עוד ועוד בלי להפסיק עם כל הקושי ועם כל מה שעולם הריצה דורש שזה להתאמן טוב, לישון טוב, לאכול טוב, לנוח ולהתאושש. פשוט יש המון רגעים טובים".

מה המטרה באליפות אירופה למרוצי שדה בשבוע הבא באיטליה?
"המטרה היא לרוץ הכי טוב שנוכל. זהו מסלול שאנחנו לא מכירות, מזג אוויר שונה. בוץ, לא בוץ, אבל נרוץ טוב. אני בכושר טוב".
