בלוג
מלכת מרתון ירושלים
"
ריצה יכולה להיות גאולה. תשאלו את ע', מדריכת ריצה מדופלמת ונערצת שלא חלמה להיות כזו בימים בהם היתה אשה מוכה המתחבאת עם ארבעת ילדיה במקלט לנשים דתיות מוכות. הליכה מקרית הובילה לריצה, למרתונים, והשבוע היא במרתון ירושלים יחד עם קבוצת הריצה של עמותת "בת מלך" המסייעת לנשים חרדיות ודתיות הסובלות מאלימות במשפחה. "הריצה נתנה לי אויר לנשימה. שיח קרוב עם הקב"ה כשזה רק הוא ואני על הכביש בעת ריצה"
הרבה קבוצות ריצה זינקו אל המקצים השונים של מרתון ירושלים הענק וכבר ידוע שחלקן נמצאות על המסלול לא רק בשביל הספורט אלא גם כדי לקדם סדר יום, ערכים וכדי ליצור מודעות לאג'נדות שונות. אחת המעניינות והחשובות ביותר, אולי גם המסקרנת ביותר היא קבוצת "בת מלך".
אז מי הן הנסיכות המסתוריות שרצו בעיר הקודש? "בת מלך" היא עמותה שעוסקת בסיוע לנשים מוכות מהמגזר הדתי, הן חרדיות והן דתיות רגילות מהזרמים השונים, שסבלו מאלימות במשפחה. ספורט, ובעיקר ריצה, יודע כל מי שמתארח אצלנו בבלוג של פרו ראנר, רק יכול לעזור, כולל במקרים קשים כאלה, ואם אתם לא מאמינים אז שאלנו בשבילכם את ע' המתגוררת באזור חרדי, במקור מהתנחלות דתית אבל מדריכת ריצה בת 45 + 4 ילדים, גיבורה אמיתית למופת ולתפארת ריצת ישראל.
ע', שלא חלמה אפילו על ספורט כשהיתה תלמידת אולפנה בנעוריה, עשתה את כל הדרך ממקלט נשים מוכות עד להובלת יחידות של כוחות הביטחון בשעורי ריצה בהדרכתה, עד סיום של מרתונים בעצמה, כשההופעה שלה במקצה ה-5 קמ במרתון ירושלים היא רק ריצה סימלית כתמיכה בעמותת בת מלך על מנת לעזור לנשים שנמצאות כיום בתהום בו היא עצמה היתה בעבר עד שגילתה את עולם הספורט.
כבר מההריון הראשון לאחר נישואיה היא החלה לחוות אלימות. "וזה רק החמיר עם השנים. אלימות פיזית, כלכלית ונפשית. אפילו כרטיסי אשראי וצ'קים לא היו לי למרות שעבדתי. תדירות האלימות גברה עם השנים וכללה בעיטות, נשיכות, משיכות שיער, מכות, זריקת חפצים בבית, איומים, צעקות".
ע' ברחה למקלט לנשים מוכות שם התגוררה במשך שבעה חודשים עם ילדיה. בנוסף לכל היא היתה מסורבת גט. עודף משקל, כדורים, כל אלה היו סרח עודף למצב המדכא. ואז זה הגיע: "יום אחד במקרה יצאתי להליכה כדי לשחרר קצת אנרגיות והרגשתי שזה עושה לי טוב. המשכתי בהליכות כשכל פעם אני מאריכה את המרחק. עניין אותי למדוד קילומטראז', הורדתי אפליקציה ולאט לאט התחלתי לעבור גם לריצה".
ע', שכיום כבר גם רוכבת אופניים ושוחה, החלה לאסוף מידע, ובמקרה, כחלק מתכנית השיקום מטעם משרד הרווחה היא נשלחה למכון ווינגייט כדי לעבור קורס בניתוח ועיצוב ההתנהגות. "ואז גיליתי בווינגייט שיש עולם ענק של ספורט ואשר אותו אני מפספסת". מכון הספורט הלאומי היה כמו חנות ממתקים ענקית עבור ילדים.
היא החליטה להסתער על המסלול. היומיום שלה החל בשלוש לפנות בוקר כדי לטפל בכביסה ולשים סיר על האש לפני שהיא יוצאת לאימון בארבע לפנות בוקר, לחזור בחמש, להעיר את הילדים ולקחת את ארבעתם לבית הספר וגן הילדים ואז לעבודה. בינתיים היא כבר סוגרת חצי מרתון בעמק המעיינות ולוקחת קורסים בהדרכת ריצה. כיום אגב היא עובדת בין היתר כמקדמת בריאות במוסד מרפא לנפש.
"הריצה נתנה לי אויר לנשימה. שיח קרוב עם הקב"ה כשזה רק הוא ואני על הכביש בעת ריצה. זהו המקום בו אני מתמודדת עם עצמי. המאבקים מול עצמי בריצה לימדו אותי איך להתמודד עם החיים. הריצה נתנה לי חופש, תכנון, סדר והתמקדות בכל תחום בחיים".
ויש גם את ההתייחסות לאלימות: "פתאום בריצה אני מרגישה את הגוף שלי, לא כי נתנו לו סטירה או כי מכאיבים לו אלא במקום חזק, יכול, מחובר אלי. כאילו ע' התאחדה מבחינת הנפש והגוף. ואז גם הבנתי שאני טובה בריצה. שזה בא לי בקלות, שאני חזקה ומאוד רוצה את זה. המקום הרגשי שלי התאושש ואני מכירה את עצמי מחדש".
באחד הארועים של "בת מלך" בהם סיפרה ע' את סיפורה, קם תורם אלמוני, הוציא צ'ק ואמר 'יעלה כמה שיעלה קורס ריצה עבורה'. כעבור חודשיים מצאה עצמה בהדר יוסף בקורס. בהמשך סיימה לראשונה מרתון, את טבריה 2016. מאז היו עוד הרבה. היא השילה חצי ממשקלה ועברה לטבעונות. נשארה דתיה אבל רוכבת בשבת בבוקר כ-80 קמ על האופניים, במכנסי רכיבה, לפני התפילה בבית הכנסת והארוחה על פלטת השבת יחד עם הילדים שלומדים במסגרות דתיות. באמצע השבוע היא מאמנת גם גברים.
"עלינו לשמור על מה שקיבלנו מהקב"ה, על המתנה שנקראת גוף. אני מנסה להעביר את המסר לנשים דתיות שחוות את מה שאני חוויתי. יש להן המון שאלות בנושא שילוב הספורט עם חיי דת אבל כשהן נכנסות לזה אתה רואה שכולן מוצאות פתרונות כי הן מרגישות כמה טוב זה עושה להן ושהן לא יוותרו על זה".
נח קורמן, רץ חובב בעצמו ומנהל עמותת 'בת מלך' ב-15 השנים האחרונות,, הקים את העמותה לפני 25 שנים לאחר שבעבודתו כעורך דין נתקל באשה דתיה שברחה מהבית בגלל אלימות בעלה וישנה על ספה במלון כי היא לא הסכימה לעבור למקלט חילוני. קורמן הבין כי מדובר בנושא בעייתי והקים יחד עם צילית יעקובסון את 'בת מלך' שכוללת שני מקלטים וארבע דירות מעבר בשיתוף משרד הרווחה עבור דתיות וחרדיות, כולל קו סיוע טלפוני, כשכל אלה מסייעים למאות נשים.
אחת מחברות הוועד המנהל של העמותה, דינה גריזמן, שבמקרה מתאמנת בקבוצת ריצה, יזמה לפני שבע שנים את החיבור למרתון ירושלים ומאז שיתוף הפעולה צבר תאוצה.
קורמן: "חלק מהנשים בוחרות בריצה כתראפיה, כחלק מהשיקום. אליהן מצטרפים רצים ורצות למען העלאת המודעות. במרתון בשנה שעברה היו לנו 400 רצות ורצים עם חולצות העמותה. עובדי משרד הביטחון למשל, תלמידי תיכון, תלמידי מכינות קדם צבאיות, קבוצות נשים ועוד. אחר כך הם גם רצים בקהילה שלהם עם החולצות וזה מעלה מודעות לגיוס תרומות".
וע' מסכמת את ניצחונה: "לא הייתי מאמינה שיום יבוא ואני אתן הוראות לגברים, להדריך למשל שוטרים אליהם נמלטתי בזמנו כדי שיצילו אותי. שיתייחסו אלי בכבוד ובהערכה, בהבנה ולפעמים בהערצה אפילו".
